כפיר
כפיר כותב לאיתי
"תודה רבה על התמיכה. זה מאד חשוב ומשמעותי בעייני. אני הולך לתת שם את הכל ומאמין שיהיה בסדר. נדבר ביום שישי כשאחזור. תשמרו על עצמכם ותחזרו בשלום. אוהב."
אלא היו הדברים האחרונים שכתבת לי... אוהב!!
כל כך אהבת! הכל! אהבת לאכול, אהבת כדורסל, אהבת את במבה, אהבת לצאת איתנו, אהבת בהגזמה! אפילו הבנות שהיית איתן, אני זוכר שסיפרת לי בכיתה ט' איך דמיינת את עצמך מתחתן איתן... כל כך אהבת... וכמה שאהבת, פי שניים אהבנו אותך! תמיד ידענו שאצלך נמצא אוזן קשבת, מיטה פנויה במקרה הצורך, ואת הבראוניס של רותי במשחקים של מכבי חיפה... תמיד חייכת... חיוך של מיליון דולר היה לך! איך אפשר היה שלא לאהוב אותך???
ב 10:19 שעון ישראל, על מיטה במלון אתיופי, טלפנתי לאבא והכרחתי אותו לספר לי את מה שניסו למנוע מאיתנו במשך יומיים... כל כך רצו שלא להרוס לנו את גן העדן שהיינו בו – וכך בשניה צללנו לגיהנום. היה לי הרבה זמן לחשוב במלון הקר הזה.
ניסיתי לחשוב מי מבין השישיה שלנו הוא זה שידע כרגע איך צריך להתנהג, מה נכון להגיד?!? ואז נזכרתי במסע לפולין, בימי זכרון, ובאין ספור הזדמנויות אחרות בהן אני נשברתי... ותמיד היית שם כדי לתת לי חיבוק אבהי.... אתה זה שתמיד יודע להתמודד עם דברים כאלה!! מי יחזיק אותי עכשיו?
הלכת כשאתה רודף אחרי חלום...
תמיד אמרת שאם כבר לצאת אז לצאת בלהבות...
אני אסכם את דברי האחרונים אליך כמו שסיכמת את דבריך האחרונים אלי.
אוהב.
כפיר.
"תודה רבה על התמיכה. זה מאד חשוב ומשמעותי בעייני. אני הולך לתת שם את הכל ומאמין שיהיה בסדר. נדבר ביום שישי כשאחזור. תשמרו על עצמכם ותחזרו בשלום. אוהב."
אלא היו הדברים האחרונים שכתבת לי... אוהב!!
כל כך אהבת! הכל! אהבת לאכול, אהבת כדורסל, אהבת את במבה, אהבת לצאת איתנו, אהבת בהגזמה! אפילו הבנות שהיית איתן, אני זוכר שסיפרת לי בכיתה ט' איך דמיינת את עצמך מתחתן איתן... כל כך אהבת... וכמה שאהבת, פי שניים אהבנו אותך! תמיד ידענו שאצלך נמצא אוזן קשבת, מיטה פנויה במקרה הצורך, ואת הבראוניס של רותי במשחקים של מכבי חיפה... תמיד חייכת... חיוך של מיליון דולר היה לך! איך אפשר היה שלא לאהוב אותך???
ב 10:19 שעון ישראל, על מיטה במלון אתיופי, טלפנתי לאבא והכרחתי אותו לספר לי את מה שניסו למנוע מאיתנו במשך יומיים... כל כך רצו שלא להרוס לנו את גן העדן שהיינו בו – וכך בשניה צללנו לגיהנום. היה לי הרבה זמן לחשוב במלון הקר הזה.
ניסיתי לחשוב מי מבין השישיה שלנו הוא זה שידע כרגע איך צריך להתנהג, מה נכון להגיד?!? ואז נזכרתי במסע לפולין, בימי זכרון, ובאין ספור הזדמנויות אחרות בהן אני נשברתי... ותמיד היית שם כדי לתת לי חיבוק אבהי.... אתה זה שתמיד יודע להתמודד עם דברים כאלה!! מי יחזיק אותי עכשיו?
הלכת כשאתה רודף אחרי חלום...
תמיד אמרת שאם כבר לצאת אז לצאת בלהבות...
אני אסכם את דברי האחרונים אליך כמו שסיכמת את דבריך האחרונים אלי.
אוהב.
כפיר.