מחר ההלוויה שלך מלאך
מי קבע שאתה צריך להיקבר?!
מי האדיוט שלא ראה שהוא עומד לקבור מלאך?!
איתי שלי...
עבר רק יום ולא נופל לי האסימון, לא הגיוני שאתה...
מת!
החיוך שובה הלב שלך חרוט לי במוח בצורה כל כך ברורה,
הריח שלך והמגע.
לא מסוגלת לעכל את המחשבה שאינך כאן
שלא אראה אותך לפחות פעם ביום,
יוצא לטייל עם במבה,
בערב עם חברים או סתם מפגשים ברחוב, בלילה לדבר ולשתף.
לא אשמע אותך צועק בביתך, לא אציץ דרך חלון המטבח שלך לראות אם אתה שם, ואם כן – לא אקרא לך: "פינטס" ואז תחייך אלי ותגיד: " G bird" .
תצא מהבית ונתחבק, תמיד תגיד גם שלום לאמא ואבא שלי ואני אקרא לבמבה מעבר לחומה.
זה לא נתפס, אתה מבין?
אני לא קולטת שכל זה הוא חלק מהעבר.
שני דברים הכי זכורים לי ממך:
תמיד חלמת להיות טייס, לעוף בשמים...
ואהבתך והערכתך האין סופית למוטי, אבא שלך.
לא הרבית לדבר עליו אבל כולנו ידענו שהוא מושא הערצתך.
אז נכון, טייס כבר לא תהיה, אבל עכשיו שאתה מלאך, יש לך כנפיים אמיתיות איתי!
בטח כבר מזמן פגשת את אבא שלך, ואתה כ"כ להוט לעדכן אותו בהכל.
בטח יש לך כ"כ הרבה שאלות לשאול אותו!
אז איתי, עכשיו שאני יודעת שיש מי שדואג לך שם למעלה,
תעיף אלינו מבט מדי פעם, כשאתה לא מחייך לכל מיני מלאכיות אחרות...
תבוא לראות איתנו משחק ולשבת איתנו בהוביט
ותבטיח לי שתשמור עלינו, כי אתה ידעת הכי טוב לעשות את זה פה למטה.
אוהבת אותך כך כך...
מאי
G bird