איתי,
אמנם הכרתי רק לפני שנתיים, אבל לא לקח זמן רב כדי לזהות איזה אדם מיוחד היית.
בכיתה יא' השקעת את כל זמנך למען משימה, אתגר, אך בעצם הענקת את זמנך לחבריך הטובים... תמיד היית מעלה חיוך על פניהם.
תמיד היו סביבך אנשים שמחים או כאלו שהפכו שמחים בזכותך...
כעת אתה משאיר משהו מאחוריך, לא זכר אלא זכרון.
לא חור בלב אלא פינה חמה בלב של האנשים עליהם השפעת.
תשמור על המשפחה והחברים מלמעלה. הם יזכרו אותך פה למטה.
יועד הלפסטל