איתי אהובי,
תמו שבע השנים הרעות, אך אנו בפתחן של שבע שנים רעות יותר. שלא כמו בחלומות פרעה אין שבע השנים הרעות מחליפות שבע שנות שובע , שנים טובות. אלו היו שנים איומות בהן ראינו אותך בכל יום ובכל זאת לא ראינו, בהן חיבקנו אותך ובכל זאת לא נגענו , בהן אתה אתנו אך לא היית. שבע השנים הבאות רק יגבירו את עוצמת האובדן, יעמיקו את הכאב. ככל שנוקף הזמן מתחדדת משמעות העדרו של איתי והשאלות והתהיות אינן פוסקות מלהעסיק אותנו והן אינן מרפות מאתנו ואפילו מתעתעות בנו בימים אלה למשמע החדשות על עוד חייל אשר בחומו של אוגוסט יצא לריצת בוקר, ושוב, "על פי כל הנהלים". ואנו איננו יכולים שלא לשאול למה ? מדוע ? מה היה אילו ? ומדוע לא היה ? . ועל אף שהשאלות נענו וניתנו תשובות מלומדות ועל אף שהתשובות פורסמו אין הן נותנות מנוח.
בחלוף השנים מתווספות שאלות ומשאלות רבות אחרות : איך היית נראה היום ? האם אתה עדיין בצבא ? מה למדת? מה תכניותיך? עם מי התחתנת ? אילו רק היית , אילו רק ראית. אילו רק שמעת ואילו רק ידעת. היית רואה את דנה ואת גיא חוצים את גיל ה-20 שלהם, מבוגרים ממך בשנתיים, משרתים בכל ליבם בחייל המשפחתי, מחוברים ומרושתים. היית גם רואה את מאי המשנקרת ולומדת לעצב את העתיד, היית בוודאי שומע על קיומם של Facebook ,Viberו Whats appוהיית בא לעזרתי לנתב דרכי בעולם המנוכר הזה, היית בוודאי יודע שהגעת לגיל בו ילדה אותך אמא והיית בוודאי גאה בה, אמנם כאב פה וכאב שם אך עדיין אלופת ה- spinningופורחת יחד עם יואב. אך יותר מכל היית בוודאי גאה כי קיימת משאלות ליבך, עמדת בציפיות של כולם ושלך, הלכת בדרכי אבא. אך אילו...אילו...
בעוד 6 ימים ימלאו לך עשרים וחמש שנה, רבע מאה. חגיגה לא תהייה כאן אך נחבק אותך שבעתיים באותו יום. כן, זה יהיה בחלום מכיוון שמיום שהלכת אנחנו חולמים ובחלומנו אתה חי בקרבנו. אנו חיים בשינה ואתה חי בעולמך, אנו נחים בשינה ואתה חי ונח כאן בחשיכה. לכאורה , הגבול חד וברור, אנחנו כאן ואתה אינך אך האמת היא כי אין עירוב תחומים גדול יותר ואין גבול מטושטש יותר וכך אתה יכול לחיות בתוכי, בתוך ליבי המת.
איתי האהוב, אפרד ממך בשי, בשיר ליום הולדתך , שיר הנקרא יום הולדת ונכתב ע"י יעקב צור, אב שכול.
יום הולדת
עשרים וחמש
ואנו אמורים להקיש
בפתח ביתך
לעת הזאת,
בידינו תשורות חג.
אתה
הלא היית פותח ומחייך
ואני מחבק כתפיך
בלפיתה גברית,
נושק במצחה של רעייתך
מתכופף ומניף
זאטוט, מאמצו אל ליבי.
יום הולדת
עשרים וחמש
חלומות בהקיץ.
שלום לך איתי אהובי.
